לאור פרסום דו"ח ועדת דוברת "אנו רואים שהמלצותיה מתעלמות מהאקלים הכלכלי-חברתי השורר כיום במדינת ישראל. אין בהן מנגנון שיבטיח את המשך המימון הציבורי לחינוך בעידן של הפרטה והתנערות הממשלה מאחריותה החברתית". ( ד"ר נילי מארק, מומחית לכלכלת חינוך). על פי התהפוכות האחרונות במערכת החינוך ניכר כי תלמידי ישראל יתקשו בעתיד לעמוד באתגרי המאה ה21.

מתוך דו"ח ועדת דוברת : "למערכת החינוך יש מערכות מידע מיושנות". המשמעות היא שהנטל צפוי ליפול על הרשויות המקומיות. אלו החזקות צפויות לממן את תקציב המחשוב בבתי הספר, בעוד אלו שאינן בעלות המימון יאלצו להימנע מהקניית ידע טכנולוגי. בפועל צפויים להיפגע מכך תלמידים רבים, בעיקר ברשויות מקומיות נחשלות ועניות.

ההתייחסות לנושא התכנים והטכנולוגיה נשארה מינורית.

את התוצאות לכך אנו רואים כבר היום כאשר חברות גדולות בתעשייה הטכנולוגית מעבירות פרויקטים בתחומי ה IT והטכנולוגיה המתקדמת למדינות מתפתחות כמו הודו סין ועוד מדינות שהבינו את הפוטנציאל הטמון בתעשיית הIT . אנשי היי טק רבים וטובים העוזבים את הארץ לטובת מט"ח קורץ מעבר לים ואילו הנשארים בארץ מעלים את דרישותיהם או שהולכים ומסבים את עצמם מקצועית. מדינת ישראל ומערכת החינוך חייבות לשפר בצורה דרמטית את תוכנית הלימודים וליצור סביבה המאפשרת קידום של מוחות צעירים לדור הבא של תעשיית הטכנולוגיה.

השקעה בחינוך כדי למנוע את האיום מהמזרח:
ברב שיח שנערך בהשתתפות המנכ"לים של החברות הגדולות בתחום ה-IT בישראל, עלתה השאלה של האיום ההודי, ויתרונה היחסי של ישראל כמדינת היי-טק בעשור הבא.
כל הדוברים הסכימו כי במקביל לניסיונות לתת מענה הולם לאיום המתפתח ממזרח, יש להשקיע בחינוך כבר מהתחלה, ולגדל דור חדש של אנשי מחשב והיי-טק, שימשיך את הדור הנוכחי שמוביל את המדינה, והוא פועל יוצא של מערכת החינוך בימיה הטובים לפני עשרים שנה.
אנשים ומחשבים 26/12/04

קטר על פסים של תקווה.
התאחדות התעשיינים פרסמה את התחזית הכלכלית השנתית שלה לשנת 2005, שממנה עולה תמונת מצב המלמדת את מה שידענו תמיד: ההי-טק ימשיך לעמוד בראש מצעד המגזרים שצומחים הכי הרבה במשק, ותרומתו לכלל הייצוא ולמשק תהיה מובילה.
"180 מפעלים העבירו את קווי הייצור שלהם לחו"ל" אומר שרגא ברוש, יו"ר ההתאחדות. מדובר בנזק מצטבר של 10 מיליארד דולרים למשק הישראלי. ישראל מעודדת את האבטלה בשורותיה, אבל מסייעת היטב לתעסוקה בחו"ל: לא פחות מ-70 אלף עובדים זרים ברחבי העולם זכו במקום עבודה בגלל המעבר של חברות ישראליות לחו"ל.
בהי-טק עדיין לא מעבירים בצורה סיטונית מפעלים לחו"ל, אבל ללא ספק יש זליגה של פעילות מישראל החוצה, בעיקר בכל מה שקשור להודו.
יו"ר התאחדות האלקטרוניקה וההי-טק, אלישע ינאי, אמר לא מכבר כי נדידת עבודה למזרח הרחוק היא תופעה כלל עולמית שמסכנת את התעשייה הישראלית.
גם כאן בולטת אוזלת ידה של הממשלה, שבמקום להגדיל את תקציבי המדען - מקצצת בהם, אינה מעודדת את ההכשרה של סטודנטים בוגרי מדעי המחשב ובוגרי בתי ספר טכנולוגיים.

ערב חג הפסח, שבועות ספורים לפני יום העצמאות ה- 55 של מדינת ישראל, זימן משרד האוצר לפגישה כמה בכירים בענף ההי-טק לצידם של נציגי הממשלה.
המשתתפים דיברו על ענף מסוים בתחום, שהוא טכנולוגיית המידע. השינויים שחלים בענף זה בשנים האחרונות משפיעים על כל תחומי החיים, ועוצמתם גדולה יותר מכל מהפכה תעשייתית או חברתית שקדמה להם. על פי נתוני חברת המחקר גרטנר, כל משרה שנוצרת בענף זה יוצרת 2-5. 2 משרות נוספות, וכי 80 אחוזים מהעוסקים בענף הם בעלי שכר גבוה, המחזיר 50 אחוזים מן ההכנסות לקופת המדינה.
בתחומים רבים הולך ונפתח פער בין ישראל והעולם, כאשר הפעם מגמה זו היא לרעתנו. מערכת החינוך, שהכשירה את דור המהנדסים, הולכת ונסוגה גם היא. מצב זה עלול להיות הרה אסון לעתידה הכלכלי והחברתי של המדינה.